22/04/2013
מאמר בעניין שיקול הדעת הרחב, אשר עומד בפני שופטי ביהמ"ש בבואם לגזור את עונשו של נאשם שהורשע בפלילים. ההבדלים המשמעותיים בין פסקי דין ידועים יותר וידועים פחות, משתי נקודות מבט: מיחד משפחת הקורבן, אשר טוענת כי דמו לא פחות סמוק מדמו של קורבן מקושר אחר ומאידך טענת הנאשמים לחוסר אחידות בענישה ואפליה בינם לבין נאשמים אחרים.
בעידן שבו כמעט כל אירוע מתועד במצלמות אבטחה, בסמארטפונים, בהודעות ווטסאפ ואחרות, בהקלטות שמע, בנתוני ענן או GPS וכדומה, תיקים משפטיים מבוססים היום קודם כל על הראיות הדיגיטליות.
המדיה היא שדה הקרב האמיתי בהליכים המשפטיים ואפילו כבר בשלבי החקירה.
מכאן הדיון בשאלה האם נכון לפנות אל עו"ד כצעד הראשון, עוד בטרם הבנתם את מארג הראיות העומד כנגדכם, או אולי אל מומחה לראיות, כדי שיבחן תחילה את מצבכם הראייתי?
טכניקות חקירה משלבות תשאול, בחינת גרסאות, הצלבת ראיות וניתוח מידע דיגיטלי כדי לברר מה התרחש. דורון בלדינגר מסביר כיצד שאלות מדויקות, בניית ציר זמן ובחינת אפשרויות חלופיות מסייעות לזהות סתירות ולהימנע מהטיות, ומדוע חשוב לבדוק ראיות מזכות באותה רצינות שבה נבחנות ראיות מפלילות.
בשנים 2003-2004, מתוך כל 1000 נאשמים שהועמדו לדין פלילי – 998 הורשעו.
בשנים 2005-2006, מתוך כל 1000 נאשמים שהועמדו לדין פלילי – 999 הורשעו.
כלומר רק לאדם אחד מ-1000 יש סיכוי לצאת בזיכוי.
כמה מפחיד, ככה חשוב שתדעו.
