22/04/2013
מאמר בעניין שיקול הדעת הרחב, אשר עומד בפני שופטי ביהמ"ש בבואם לגזור את עונשו של נאשם שהורשע בפלילים. ההבדלים המשמעותיים בין פסקי דין ידועים יותר וידועים פחות, משתי נקודות מבט: מיחד משפחת הקורבן, אשר טוענת כי דמו לא פחות סמוק מדמו של קורבן מקושר אחר ומאידך טענת הנאשמים לחוסר אחידות בענישה ואפליה בינם לבין נאשמים אחרים.
עדות מומחה מוגשת לביהמ"ש בכתב, כמסמך חוות דעת מסודר עפ"י פקודת הראיות.
המומחה מצהיר כי חוות דעתו שבכתב, כמוה כעדות מעל דוכן העדים.
והצד השני במשפט רשאי לבקש לחקור את המומחה בחקירה נגדית.
פענוח וניתוח צילומים והקלטות מזירות עבירה, עפ"י הממצאים שתועדו ע"י המז"פ המשטרתי או כפי שמצויים בחומר ראיות אשר הוגש לבית המשפט (תיעוד ממצלמות אבטחה אקראיות ו/או צילומים והקלטות ממקורות שונים נוספים) ותוך השוואתם לממצאים ברי השוואה המצויים בתיק המשפטי, כגון: עקבות נעלים, עקבות צמיגים, זיהוי חשודים ועוד.
ניתוח ממצאי זירת הפשע מתיעוד, משמש לצורכי קידום תהליכי חקירה ומשפט והגעה לחקר האמת העובדתית.
חוק המצלמות בגני הילדים, אושר סופית בכנסת (12.11.2024) והוא יכנס לספר החוקים. החוק יאפשר להורים לצפות באונליין במצלמות הגנים ולמעשה לשמש כ"מפקחים" על הנעשה בגן. יוזמי החוק, מברכים: "רק ככה נגן על ילדינו". האמנם?
האם, לאור חשיבות הפיקוח והשקיפות על הנעשה בגנים ולטובת ביטחון הילדים (בגילאי 0-3), בו הם עדיין חוסים תחת ההגדרה "חסרי ישע", מתן הרשאות הצפייה בידי ההורים דווקא, היא הפתרון הנכון והראוי? אין ספק כי מדובר בחוק חשוב, שמציג מענה משמעותי לביטחונם ושלומם של הילדים בגנים, עם זאת, דומה כי לא נבחנו, עד תום, כלל השלכות שיש לחוק זה כהגדרתו, אותן אסקור במאמר זה.
