אחוז ההרשעות בישראל הוא הגבוה בעולם – עובדה!

בדיקות להשוואת קולות וזיהוי דוברים בהקלטה, הפכו לאחד הנדבכים החשובים בבדיקת ראיות מוקלטות (שמע), שכן אם בעבר בעלי דין ניסו לתקוף את הראיה המוקלטת שהוגשה כנגדם במישור האותנטיות של קובץ ההקלטה ולהוכיח טענותיהם כי הקובץ עבר התערבות מאוחרת ע"י עריכה ("בישול"), בבואם להתמודד עם הקלטה שלא מצאו בה חשד לפגם, יכול כי יחליטו לבחור בטענה משפטית אחרת ויטענו: "זה לא אני בהקלטה". אך גם עניין זה כאמור ניתן לבחינה והשוואה.

בעזרת כלים מתקדמים, ניתן לגלות זיופים, שינויים ומניפולציות עריכה, שבוצעו בצילומים, סריקות ותמונות דיגיטליות של מסמכים הנחזים להיות מסמך המקור ובשעה שהמקור (מסמך הנייר החתום) לא הוגש כראיה ובעלי הדין טוענים שאינו בנמצא.
ע"י חקירה יסודית של אותנטיות קובצי התמונה והצילומים, הן ברמת התוכן והן ברמת העקבות והמאפיינים הדיגיטליים של קובצי התמונה, ניתן להגיע אל חקר האמת העובדתית(!) ולשלול או לאשר את קבילותם לשמש כראיות בהליכי חקירה ומשפט.

מיד עם פרסומו של סרטון החמאס, בו מראים לראשונה את אברה מנגיסטו, השבוי בידיהם כבר 8.5 שנים, התחילו הדעות החלוקות, הספקולציות, מקדמי האג'נדות והמומחים השונים לבחוש. כל ערוץ תקשורת, יצא עם כתבת תחקיר משלו ונראה כאילו המכנה המשותף לכולם, הוא הספק, או אולי יצירת הספק במכוון, בשאלה: האם אכן מדובר באברה מנגיסטו או באחיזת עיניים?