בנובמבר 2008 פרסם העיתון "ידיעות אחרונות" צילומי וידאו בהם נראה גם חבר הכנסת רוני בר-און כשהוא מצביע במקומה של חברת הכנסת גבריאלי. בר-און טען כי להבדיל מחברי הכנסת האחרים, שהצביעו במקום חברי כנסת שלא נכחו במליאה, הצביע הוא ברשותה של חברת הכנסת גבריאלי, שנכחה במקום אך לא הספיקה להצביע. בעקבות הפרסום, פנה חבר הכנסת צבי הנדל ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להורות על חקירת המקרה.
עקב הממצאים חדשים אשר נחשפו בפרשה ביקש יחיאל חזן באמצעות עורך דינו עו"ד אשר חן, ערעור נוסף ומשפט חוזר. באמצעות חוות דעת מקדימה של דורון בלדינגר, התקבלה בצו בית משפט קלטת המקור של מליאת הכנסת מיום הפרשה 28.05.03 באולפננו לצורך בדיקת רצף הארועים.
לאחר שזו עברה שיפור סאונד והגברת קולות הדוברים הרלוונטיים, נחשפו פרטים חשובים נוספים. לבקשתו של יחיאל חזן הוגשה חוות דעת המפרטת את תזמוני קלטת הוידאו בא נצפה בברור ח"כ בראון מצביע במקומה של גבריאלי וכמו כן תמלול הסאונד המוגבר של הדברים אשר נאמרו במליאה לאחר הצבעה זו (ולפני ההצבעה המיוחסת לחזן) בניהם דברים שאמר ח"כ ליצמן המעוררים תהיות לגבי אמינות עדותו בפרשה.
בפברואר 2009 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין תשתית ראייתית לפתיחת חקירה פלילית נגד בר-און, וכי ממצאיו יועברו לוועדת האתיקה של הכנסת.
ביולי אותה שנה, 9 ימים בלבד אחרי שהוגשה חוות הדעת בעניין (5.7.09), קיבלה ועדת האתיקה את החלטתה בעניין. הוועדה קבעה כי היא רואה בחומרה רבה את התנהלותו של בר-און במהלך ההצבעות ובעת חקירתו במשטרה, וכן כי כהונתו כיושב ראש ועדת הכנסת שדנה בענייניהם של חזן וגורלובסקי הציבה אותו בניגוד עניינים. עם זאת, החליטה הוועדה להסתפק בעונש של נזיפה חמורה, בשל חלוף הזמן מהאירועים ובשל העובדה שכיום החומרה שבהצבעה כפולה ברורה לכל, ואין צורך בענישה הרתעתית.
החלטת ועדת הכנסת מס' 6/18 בעניין חבר הכנסת רוני בר-און, מיום 14.7.2009
