ספטמבר 2014
מחקר משפטי מקיף העוסק בדיון בהרשעות שווא המבוססות על הודאות שווא, אשר מושגות בתרגילים ושיטות חקירה נפסדות, וכל אלו ביחד ולחוד מביאים בסופו של דבר לעיוות הדין ולמשפט מרובה קורבנות, הן קורבן העבירה עצמו והן קורבן המערכת שהרשיעה חף מפשע.
על הבעייתיות והסכנה שבהרשעת חפים מפשע, על הודאות שווא ואי יכולתו של ביהמ"ש לזהותן, על הרשעת חפים מפשע, היקף התופעה, הביקורת ודרכים לפתרון ע"י ה"מודל המקביל".
באמצעות פענוח וניתוח צילומי זירה ותמונות מוצגים, כפי שתועדו ע"י חוקרי כיבוי אש ובהשוואה לתיעוד מצלמות האבטחה, אשר תיעדו בזירה בזמן פרוץ האש ולעיתים אף את רגע ניצוץ האש הראשון. ניתוח ממצאי זירת שריפה מתיעוד, משמש לצורכי חקר האמת וקידום תהליכי חקירה ומשפט בתיקי נזיקין ובתביעות ביטוח.
בדיקות להשוואת קולות וזיהוי דוברים בהקלטה, הפכו לאחד הנדבכים החשובים בבדיקת ראיות מוקלטות (שמע), שכן אם בעבר בעלי דין ניסו לתקוף את הראיה המוקלטת שהוגשה כנגדם במישור האותנטיות של קובץ ההקלטה ולהוכיח טענותיהם כי הקובץ עבר התערבות מאוחרת ע"י עריכה ("בישול"), בבואם להתמודד עם הקלטה שלא מצאו בה חשד לפגם, יכול כי יחליטו לבחור בטענה משפטית אחרת ויטענו: "זה לא אני בהקלטה". אך גם עניין זה כאמור ניתן לבחינה והשוואה.
2/06/2008
על מנת שהקלטה תוגדר בתור הקלטה חוקית, ולא תיכנס תחת הגדרת "האזנת סתר בלתי חוקית", על ההקלטה להיות מבוצעת כאשר לפחות אחד מן המשתתפים מודע לביצועה ומסכים לקיומה.
