הרהורים על צדק – מדיניות הענישה ושיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין

פעולות ניתוח וידאו ותמונה מתבצעות על חומר שנאסף בזירת הפשע, או זה שהתקבל מבית המשפט או מטעם בעלי הדין או בא כוחם. המטרות העיקריות בפעולות אלו הן:
א. לשפוך אור על אשר התרחש בזירה ולהגיע לממצאים העוזרים בקידום החקירה.
ב. לצורך בדיקת אותנטיות של החומר (צילומים / הקלטות) מבחינת קבילותו המשפטית לשמש כראייה עפ"י דיני הראיות.

בעזרת כלים מתקדמים, ניתן לגלות זיופים, שינויים ומניפולציות עריכה, שבוצעו בצילומים, סריקות ותמונות דיגיטליות של מסמכים הנחזים להיות מסמך המקור ובשעה שהמקור (מסמך הנייר החתום) לא הוגש כראיה ובעלי הדין טוענים שאינו בנמצא.
ע"י חקירה יסודית של אותנטיות קובצי התמונה והצילומים, הן ברמת התוכן והן ברמת העקבות והמאפיינים הדיגיטליים של קובצי התמונה, ניתן להגיע אל חקר האמת העובדתית(!) ולשלול או לאשר את קבילותם לשמש כראיות בהליכי חקירה ומשפט.

בדיקות להשוואת קולות וזיהוי דוברים בהקלטה, הפכו לאחד הנדבכים החשובים בבדיקת ראיות מוקלטות (שמע), שכן אם בעבר בעלי דין ניסו לתקוף את הראיה המוקלטת שהוגשה כנגדם במישור האותנטיות של קובץ ההקלטה ולהוכיח טענותיהם כי הקובץ עבר התערבות מאוחרת ע"י עריכה ("בישול"), בבואם להתמודד עם הקלטה שלא מצאו בה חשד לפגם, יכול כי יחליטו לבחור בטענה משפטית אחרת ויטענו: "זה לא אני בהקלטה". אך גם עניין זה כאמור ניתן לבחינה והשוואה.