דורון בלדינגר מומחה בבדיקות מנוע זיהוי דובר והשוואות קול. מעל 20 שנות ניסיון.
עד מומחה בבתי המשפט.
לייעוץ טלפוני ראשוני ללא התחייבות התקשרו: 054-421-2424, או שלחו הודעת whatsapp נשמח לשמוע מכם.
בדיקות להשוואת קול וזיהוי דוברים בהקלטה, הפכו לאחד הנדבכים החשובים בבדיקת ראיות מוקלטות (שמע).
אם בעבר בעלי דין ניסו לתקוף את הראיה המוקלטת שהוגשה כנגדם במישור האותנטיות של קובץ ההקלטה ולהוכיח טענותיהם כי הקובץ עבר התערבות מאוחרת ע"י עריכה (או "בישול" בשפת העם), בבואם להתמודד עם הקלטה שלא מצאו בה חשד לפגם, יכול כי יחליטו לבחור בטענה משפטית אחרת ויאמרו "זה לא אני בהקלטה".
מכאן למעשה צצו והתפתחו להם שני מסלולים מקבילים ל"ניגוח" ראיות מוקלטות, שהגיש הצד שכנגד:
א). בחינת אותנטיות קובץ ההקלטה, אם במישור הקבילות הפורמלית (עמידת ההקלטה במבחן חוק האזנות סתר), אם במישור הקבילות הטכנית (בעניין עמידת קובץ ההקלטה במבחניי האמינות הטכנית ובשאלה האם מדובר בקובץ אותנטי ומקורי, או האם קיים חשד שמדובר בהקלטה שאינה מקור כלל, או שהיא רק נגזרת חלקית ממקור, ואם במישור הקבילות המהותית ובדיקת תוכן ההקלטה עצמו לגבי רציפות ההקלטה ואף בחינת חשדות לגבי עריכה או "בישול", השמטת מקטעים או חיבור בין הקלטות שונות ו/או תוספות להקלטה קיימת ועוד.
ב). בחינת שאלת זהות הדוברים המוקלטים בהקלטה והדיון בשאלה האם הקול הנשמע בהקלטה, הוא אכן אותו אדם, שנטען כי הוקלט בה או לא.
היתרון הגדול בשימוש במנוע זיהוי דובר, הוא בכך שמדובר בכלי טכנולוגי מאד מתקדם, שנותן מענה לפתרון מהיר יחסית (כאילו "אוטומטי") לבדיקה והשוואה של רצועות קול נבדקות אל מול דגימות קול של דוברים ידועים, אשר אנו נדרשים לאמת מולן.
יתרון נוסף, שקיים במערכות מנוע זיהוי דובר משוכללות יותר, הוא האפשרות לבצע לעיתים מספר השוואות מקבילות אל מול אותה דגימת הקלטה נבדקת ולקבל למעשה פלט של פערי ההשוואה בין מספר הקלטות ודוברים שונים שקולם נבחן וכך להחליט במי מהם שווה להמשיך ולרכז את מאמץ הבדיקות לשלב מתקדם יותר, בשעה שהאחרים יכולים להישלל על הסף.
מנגד, החיסרון המהותי, בשיטה זו של "מנוע זיהוי דובר", הוא בכך שלרב אין מדובר בזיהוי שהוא ברמת ודאות של 100%, ולכן, נדרש לעיתים, להמשיך ולהעמיק בבדיקות. אם בנגזרות קול נוספות, אם ע"י ביצוע הקלטות יזומות לדגימת קולם של הדוברים הרלוונטיים ואף ע"י שימוש בתוכנות פורנזיות נוספות, תוכנות המאפשרות בדיקה דקדקנית יותר. תוכנות שמיועדות לשמש מומחים לתחום ולאפשר ביצוע בדיקות "ידניות" שונות, שהן ממוקדות ומורכבות יותר, הרבה מעבר לשכלול הפרמטרים ה"אוטומטיים" שמאפשרת מערכת "מנוע זיהוי הדובר".
ניתן אפילו לאמר שמערכת המנוע לזיהוי דובר, טובה יותר כדי לשלול אדם החשוד כדובר בהקלטה מסוימת, מאשר לשמש כמענה לזיהוי חיובי דווקא.
למשל, אם אתן דוגמא מספרית לשם ההמחשה:
אין ספק שזיהוי דובר באחוזי התאמה של 83%, נחשבים כהתאמה. אך ברור שזו לא אותה איכות התאמה שהיינו רוצים למצוא כדי לטעון טענת "זה האיש".
כדי להציג התאמה (ובמיוחד בהליך פלילי) יש להוכיח כי מדובר בהתאמה גבוהה של 90% ומעלה או אף התאמות גבוהות מכך, שהצלחתי להגיע אליהן במקרים מסוימים במערכת "זיהוי דובר ביומטרי", איתה אני עובד, גם ל-99.95%.
ברור שככל שאחוזי ההתאמה גבוהים יותר, מדובר ברמת ודאות גבוהה שיכולה להכריע החלטות בהליך משפטי.
אבל אם נחזור רגע למשמעות התוצאה של 83% התאמה…
מה זה אומר?
התאמה של 83% היא תוצאה שבעקרון גם "מזהירה" אותנו מפני אי התאמה של 17% והרי שאם במשפט פלילי עסקינן, הרי שיש בכך (לעיתים, בהעדר ראיות נוספות) כדי לעורר את הספק הסביר דווקא. הו אז במקרים כאלה תידרש העמקת הבדיקות בכלים ה"ידניים" שמאפשרים למומחה הרחבת הבדיקה לפרמטרים נוספים ולגבי תדרי קול נוספים.
לעומת זאת, אם נדבר על שלילת חשוד כדובר בהקלטה, הרי שגם התאמה של 20% (שהיא בעצם אי התאמה גבוהה יחסית של 80%) יכולה לסייע לאדם להוכיח את טענתו כי לא הוא החשוד המוקלט. עם זאת, מניסיוני, ניתן גם ניתן לעיתים להגיע לתוצאות שבין 3% ל-0% שהן בבחינת רמת "אי התאמה" גבוהה, היינו, שהיא בעצם מובילה למסקנה הברורה: "אין זה האיש".
באייוידנס, עושים שימוש בשני כלים מרכזיים המיועדים להשוואת קולות (מעבר לכלים רבים נוספים המצויים ברשותנו):
א). מנוע זיהוי דובר ביומטרי(!) – מאפשר למעשה בדיקה למאפייני קול והשוואות דגימת קול נבדקת מול מספר דגימות קול של דוברים שונים ומוציא פלט של אחוזי ההתאמה (גם אי התאמה) בין הדוברים השונים לאותה דגימת קול. במנוע זיהוי הדובר, נדרש לקבל להשוואה מקטעי הקלטה שזמן השמע הנבדק בהם הוא 3 שניות נטו לפחות (מדובר על זמן שמע (מלל) ולא על זמן הקלטה, שכן ברצף הקלטה ישנן גם הפסקות שמע, הפסקות דיבור, זמני המתנה ועוד…)
על מנת לדייק את איכות הבדיקות, מומלץ לאתר מילים או משפטים זהים בין ההקלטות הנבדקות וככל שאפשר להגיע לכאלה, כך תוצאות הבדיקה יהיו מדויקות ואיכותיות יותר ויניבו גם תוצאות התאמה / אי התאמה מוחלטות יותר.
ב). תוכנה פורנזית לבדיקות והשוואות קול – מאפשרת מגוון בדיקות רחב יותר למומחה. כלי זה מאפשר ביצוע בדיקות השוואה לזיהוי דובר גם ברמת המילה / ההברה הבודדת. כמו כן ניתן גם לדייק את הבדיקות בפרמטרים שונים ולהביא תוצאות של השוואות הן במישור תדרי הקול, עוצמת הקול ועוד ולאורך מספר נקודות דגימה רבות יותר.
לעומת מנוע זיהוי דובר אשר מפיק תוצאת "התאמה" / "אי התאמה" באחוזים, התוכנה הפורנזית הנוספת מאפשרת להציג מדגם תוצאות רחב יותר ולרבות הצגת גרפים שונים.
לצערנו, לאורך השנים, צצו ופרחו מומחים שונים שבחרו להסתייע בכלים "אוטומטים" שונים של "מנוע זיהוי דובר" על אף המגבלות שבהם ועל אף שאולי הבנתם בתחום ובטכנולוגיה הקשורה בעניין מוגבלת. מומחים אלה הביאו לעיתים לקביעות שונות של בית משפט שבחרו לא להתחשב ברמות ההתאמה המוגבלות שהוצגו להם, עד כי טעו לחשוב ולפסוק כי עם כל הכבוד לטביעת הקול, אין לדמות לה ערך כמו של טביעת אצבע.
המומחה, דורון בלדינגר, הינו מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, יוצא הייטק, מהתחום של פיתוח חומרה וככזה, הבנתו וניסיונו הרב בתחום הטכנולוגי, מאפשרים לו לנצל את הכלים הטכנולוגיים החדישים ברמות הגבוהות ביותר ולהגיע אל חקר האמת גם בתחום זה.
בנקודה זו חשוב לציין כי הכלים אשר ברשותנו, מאפשרים לנתח גם את תדרי הרטט של מיתריי הקול ובשעה שכך הדבר, אכן יש לכלים אלה יכולות ביומטריות. שכן, גם אם יכול אדם "לשנות" את קולו עד כדי שישמע כקולו של אחר, עדין מדובר רק בשינוי הנובע מעצם השינויים בעוצמת הקול, בקצב הדיבור, בשינויי "תיבת התהודה" ע"י שינוי מבנה הלסתות ו/או צורת הלשון בתוך חלל הפה בתוך כדי דיבור. אך אין באפשרותו של האדם לשנות את תדרי מיתרי קולו השונים מאדם לאדם ותלויים במבנה הפיזיולוגי.
תדרי מיתרי הקול שונים כתלות באורך מיתרי הקול ובמבנה הצורני שלהם וכמו גם גורמים נוספים שונים (למשל כגון המצאות גידול או פוליפ על מיתרי הקול וכדומה). תדרי הרטט של מיתרי הקול הם תוצר, שהוא נתון ביולוגי השונה מאדם לאדם ולכן ככל והמומחה יודע ומבין בכוח הגלום בפרמטרים אלו ומחזיק גם בכלי הבדיקה המתאימים ויודע לעבוד איתם, כן הוא יכול להביא לביהמ"ש תוצאות בעלות ערך ומשמעות רב יותר.